עבודה "קולנוע תיעודי"
הסרט שבחרתי הוא "תיכון ההזדמנות האחרונה".
1. המסר שהבמאי רוצה להעביר לצופים הוא שגם הילדים שנחשבים הכי לא מוצלחים והכי מופרעים יכולים להצליח אם יאמינו בהם.
2. א. תהליך - התהליך שעובר בסרט הוא התהליך של כל אחד ואחד מהתלמידים על מנהלת להתגבר על הקשיים שלו ולהצליח להגשים את המטרה שלו.
ב. גיבור - הגיבורים בסרט הם המורים והמנהל שלא מוותרים לאף תלמיד גם אם קשה ומתעקשים על המטרה שלהם שהיא לעזור לתלמידי בית הספר במטרות שלהם.
ג. עלילה - במהלך הסרט אפשר לראות איך התלמידים בבית הספר עוברים תהליך של למידה התגברות על בעיות והתבגרות על מנת לגשת ולעבור את התבגרויות בסוף השנה.
3. במסיבת הסיום בבית הספר הילדים היו צריכים לשיר שיר שהם כתבו. הבמאי שילב את השירים המרגשים שקשורים בתהליך של כמה מהתלמידים שאפשר לראות את התהליך שהם עברו בסרט בתור מוזיקת רקע בהתחלה ובסוף.
השילוב של השירים תרם לסרט בכך שהעביר את רגשותם של הילדים האלו לצופים וכך גרם להם ליצור אמפתיה ואולי גם להבין מה התלמידים האלו עוברים.
בעריכה של הסרט ניתן לראות שהעורך גם הדגיש סצנות ללא דיבורים אבל שמה שקורה בהם חשוב בשביל להראות עד כמה המעשים גם חשובים ולא רק הדיבורים.
הוא גם שילב את שני הראיונות של המורה והתלמיד יניב על מנת להראות את הקשר המיוחד שנוצר בבית הספר בין התלמיד למורה.
4. דוקואקטיביזם- דוקואקטיביזם זה סוג של סרטים בהם הבמאי מתערב במציאות החברתית והפוליטית ומנסה לחולל בה שינוי, הבמאי משתתף פעיל בהנעת העלילה.
בסרט הזה לא הייתה שום התערבות של הבמאי בעלילה.
בסרט "המדריך למהפכה" שראינו בכיתה היה ניתן לראות שהבמאי שהוא גם הגיבור של הסרט פעיל מאוד בכל התהליך שקורה בסרט שהוא להפיל את רשות השידור.
קומפוזיציה - התמונה מסודרת בצורה לא סימטרית ולא מאוזנת שמדגישה את הנוכחות של שני (הילדה שבטלפון) ומורידה את הנוכחות של הודיה (הילדה מאחורה).
שפה - הנושא של התמונה הזו היא שההתמכרות לטלפונים ככ גדולה שאנשים לא שמים לב מה קורה מסביבם. בצילום התמקדתי בהדגשת הדמות שבטלפון בשביל לתת לצופים הרגשה של קירבה והפחתת הנוכחות של הדמות מאחורה בשביל להראות כמה שהם קרובים לאסון אבל עדיין רחוקים נפשית.
זווית צילום - בחרתי לצלם את התמונה מלמטה בשביל לתת תחושה לצופים של התמונה שהמכירות לטלפון מנמיכה ומנתקת ולמעלה הדמות שאיננה בטלפון והיא הדמות החזקה בתמונה לוקחת את זה בתור יתרון ומשתמשת בזה לרעה ולכן היא גבוהה יותר בשביל להמחיש שהיא חזקה יותר מהדמות הנמוכה שהיא החלשה בתמונה.
שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים - בדרך כלל כשאנשים נדקרים בהפתעה יש תמונה של מישהו עסוק ומאחורה מישהו שנדקר מאחור.
הסרט שבחרתי הוא "תיכון ההזדמנות האחרונה".
1. המסר שהבמאי רוצה להעביר לצופים הוא שגם הילדים שנחשבים הכי לא מוצלחים והכי מופרעים יכולים להצליח אם יאמינו בהם.
2. א. תהליך - התהליך שעובר בסרט הוא התהליך של כל אחד ואחד מהתלמידים על מנהלת להתגבר על הקשיים שלו ולהצליח להגשים את המטרה שלו.
ב. גיבור - הגיבורים בסרט הם המורים והמנהל שלא מוותרים לאף תלמיד גם אם קשה ומתעקשים על המטרה שלהם שהיא לעזור לתלמידי בית הספר במטרות שלהם.
ג. עלילה - במהלך הסרט אפשר לראות איך התלמידים בבית הספר עוברים תהליך של למידה התגברות על בעיות והתבגרות על מנת לגשת ולעבור את התבגרויות בסוף השנה.
3. במסיבת הסיום בבית הספר הילדים היו צריכים לשיר שיר שהם כתבו. הבמאי שילב את השירים המרגשים שקשורים בתהליך של כמה מהתלמידים שאפשר לראות את התהליך שהם עברו בסרט בתור מוזיקת רקע בהתחלה ובסוף.
השילוב של השירים תרם לסרט בכך שהעביר את רגשותם של הילדים האלו לצופים וכך גרם להם ליצור אמפתיה ואולי גם להבין מה התלמידים האלו עוברים.
בעריכה של הסרט ניתן לראות שהעורך גם הדגיש סצנות ללא דיבורים אבל שמה שקורה בהם חשוב בשביל להראות עד כמה המעשים גם חשובים ולא רק הדיבורים.
הוא גם שילב את שני הראיונות של המורה והתלמיד יניב על מנת להראות את הקשר המיוחד שנוצר בבית הספר בין התלמיד למורה.
4. דוקואקטיביזם- דוקואקטיביזם זה סוג של סרטים בהם הבמאי מתערב במציאות החברתית והפוליטית ומנסה לחולל בה שינוי, הבמאי משתתף פעיל בהנעת העלילה.
בסרט הזה לא הייתה שום התערבות של הבמאי בעלילה.
בסרט "המדריך למהפכה" שראינו בכיתה היה ניתן לראות שהבמאי שהוא גם הגיבור של הסרט פעיל מאוד בכל התהליך שקורה בסרט שהוא להפיל את רשות השידור.
קומפוזיציה - התמונה מסודרת בצורה לא סימטרית ולא מאוזנת שמדגישה את הנוכחות של שני (הילדה שבטלפון) ומורידה את הנוכחות של הודיה (הילדה מאחורה).
שפה - הנושא של התמונה הזו היא שההתמכרות לטלפונים ככ גדולה שאנשים לא שמים לב מה קורה מסביבם. בצילום התמקדתי בהדגשת הדמות שבטלפון בשביל לתת לצופים הרגשה של קירבה והפחתת הנוכחות של הדמות מאחורה בשביל להראות כמה שהם קרובים לאסון אבל עדיין רחוקים נפשית.
זווית צילום - בחרתי לצלם את התמונה מלמטה בשביל לתת תחושה לצופים של התמונה שהמכירות לטלפון מנמיכה ומנתקת ולמעלה הדמות שאיננה בטלפון והיא הדמות החזקה בתמונה לוקחת את זה בתור יתרון ומשתמשת בזה לרעה ולכן היא גבוהה יותר בשביל להמחיש שהיא חזקה יותר מהדמות הנמוכה שהיא החלשה בתמונה.
שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים - בדרך כלל כשאנשים נדקרים בהפתעה יש תמונה של מישהו עסוק ומאחורה מישהו שנדקר מאחור.
